דפנה שם טוב: איך לפתח אהבה עצמית כלפי עצמנו?
רבות כבר נכתב ונאמר על חשיבות האהבה העצמית. אהבה עצמית היא רגש של אהבה לעצמי. יש הבדל מהותי בין הערכה עצמית לבין אהבה עצמית.
הערכה עצמית היא משהו רציונלי. אהבה עצמית היא משהו תחושתי רגשי.
אריך פרום בספרו אומנות האהבה כתב שלאהוב זה גם פועל. לא רק רגש ושצריך לדעת איך לאהוב.
באהבה יש נתינה, באהבה יש רצון לגונן, להדריך. כשחשים אהבה ממעיטים לבקר להאשים להזהיר.
כשאוהבים יודעים לעודד על מעשים טובים. כשאוהבים יודעים להיות ערים וקשובים ובשעת הצורך לכוון ולהנחות לכיוונים חיוביים. יודעים להכיל את השגיאות, וללמד להסיק מסקנות להבא. בלי תוכחה ורגשי אשם.
מי שאוהבים אותו באופן אקטיבי, מרגיש את האהבה שזורמת אליו. וזה יוצר אצלו אמונה והרגשה שהוא ראוי לאהבה. מי שמרגיש ראוי לאהבה יאהב גם את עצמו. זו ממש תוצאה מתבקשת.
את כל פעולות האהבה הללו, אנחנו יכולים להפנות כלפי עצמנו.
יש שני דברים שעלינו לעשות כדי לפתח אהבה עצמית:
הדבר הראשון הוא:
לדעת כיצד לבטא נכון אהבה. כמו שכתבתי למעלה.
והדבר השני הוא:
לבדוק שאכן אנו עושים את זה. מוציאים את זה לפועל. אותה גם כלפי עצמנו.
וזה אומר שאם נתייחס ככה גם לעצמנו ,תתפתח בנו אהבה עצמית בריאה.
כשיודעים לאהוב ולבטא את האהבה מתחילים להבין איך להתייחס למי שאהבים כמו לפרח נדיר ועדין.
בעדינות ברוך ובטיפול זהיר. גם אם יש כנימה בפרח הזה נוציא אותה ברוך ועדינות. ולא בגסות ובבוטות. זאת אהבה. והראשונים שאנחנו צריכים ללמוד להתייחס אליהם ככה זה אנחנו.
נהיה מוגנים ואהובים ובטוחים לעד.